לטענת החוקרים, זיהוי של תתי קבוצות הנמצאות בסיכון גנטי של לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי Tי(T-ALL - T‐cell acute lymphoblastic leukemia), עשוי לספק ראיות שיעזור לריבוד הסיכונים והתאמת טיפול מותאם אישית.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו את המאפיינים והערך הפרוגנוסטי של מחיקות ב-CDKN2A, שהינו גן מדכא התמרה סרטנית, ב-101 חולים עם T-ALL.
החוקרים מצאו כי מחיקה ב-CDKN2A הייתה קיימת ב-23% (23 מתוך 101) מקרי T-ALL, על סמך בדיקת FISHי(fluorescence in situ hybridization). כמו כן, דיווחו כי הסוג הנפוץ ביותר של מחיקה ב-CDKN2A היה מחיקה הומוזיגוטית (70%, 16 מתוך 23 נבדקים). זאת ועוד, נמצא כי הייתה שכיחות נמוכה יותר של מחיקה ב-CDKN2A, בחולים עם T-ALL מסוג ETPי(early T‐cell precursor), בהשוואה לחולים שאין להם T-ALL מסוג ETP (10.4% לעומת 34.0%; P = 0.008). עוד דיווחו החוקרים כי מחיקה ב-CDKN2A קשורה באופן מובהק לגיל צעיר יותר (P = 0.001), לספירה גבוהה יותר של תאי דם לבנים (P<0.001) ולרמה גבוהה יותר של לקטט דהידרוגנאז (P = 0.002).
החוקרים מצאו כי חולים עם מחיקה ב-CDKN2A היו בעלי שיעורי הישרדות כוללת נמוכים יותר במשך שנתיים, ושיעורים נמוכים יותר של הישרדות ללא אירועים, בהשוואה לחולים ללא מחיקה ב-CDKN2A (הישרדות כוללת במשך שנתיים: 18.6% עם סטיית תקן של 8.9%, לעומת 47.4% עם סטיית תקן של 6.2%, P = 0.032; הישרדות ללא אירועים – 16.4% עם סטיית תקן של 8.3%, לעומת 38.6% עם סטיית תקן של 5.9%, P = 0.022). לבסוף, כאשר ביצעו אנליזה רבת-משתנים, מצאו כי מחיקה ב-CDKN2A מהווה גורם פרוגנוסטי שלילי ובלתי תלוי, של ההישרדות הכוללת (P = 0.016).
החוקרים הגיעו למסקנה כי לחולי T-ALL מבוגרים עם מחיקה ב-CDKN2A יש פרוגנוזה גרועה. הם סבורים כי חולים אלו עשויים להפיק תועלת מכימותרפיה אינטנסיבית או מהשתלת מח עצם מתורם זר.
מקור:
Wang, H. et al. American Journal of Hematology 2020; 96(3); 312-319.