מחקר זה בחן את היעילות וההשפעות השליליות של venetoclax (VEN) בשילוב עם חומרים היפומתילטיים (hypomethylating agents, HMA) בלוקמיה מיאלואידית חריפה (AML) או בתסמונת מיאלודיספלסטית (MDS).
עוד בעניין דומה
בסקירה שיטתית זו, נסרקו מאגרי הנתונים Cochrane, PubMed, Embase, Google Scholar ו-ClinicalTrials.gov. הפוגה מוחלטת (CR) ושיעור תגובה כללית (ORR) שימשו להערכת יעילות VEN בשילוב עם HMA עבור AML/MDS, שכיחות ארבעת תופעות הלוואי השכיחות ביותר בדרגה 3-4 שימשה להערכת הבטיחות.
במחקר זה אותרו 13 מחקרים שכללו 1,059 חולים. 7 מחקרי עוקבה ו-5 ניסויים מבוקרים לא אקראיים (NRCT) נותחו במודל אפקטים-אקראיים, וניתוחי תת-קבוצה הראו שיעור CR כולל של 62% (רווח בר סמך 95% - 57-67%, I2 = 3%) עבור מאובחנים חדשים AML,י39% (רווח בר-סמך 95% - 30-48%, I2 = 28%) עבור AML עמיד, ו-61% (רווח בר-סמך 95% - 50-71%, I2 = 25%) עבור MDS, בהתאמה. היה רק ניסוי אקראי מבוקר (RCT) שהראה שיעור CR של 66.4% בחולים שקיבלו azacitidine (AZA) בתוספת VEN. בסך הכל, 8 מחקרים דיווחו על תופעות לוואי, כאשר ציטופניה וזיהום היו תופעות הלוואי השכיחות ביותר בדרגה 3-4.
תוספת VEN ל-HMA עשויה לספק תועלת קלינית משמעותית לחולי AML/MDS, כאשר שיעורי התגובה טובים יותר ב-MDS ומאובחנים חדשים ב-AML מאשר ב-AML עמיד, אך יש לשים לב לסיכון המוגבר האפשרי לנויטרופניה.
מקור: