לניתוח קריוטיפי בזמן האבחנה יש ערך חשוב בקביעת התגובה הראשונית לטיפול, משך ההפוגה וההישרדות הכוללת (OS) בלוקמיה מיאלואידית חריפה (AML). פחות ידוע על ערכו לפני השתלת תאים המטופויאטים אלוגניים (allo-HCT) בחולים עם מחלה פעילה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בחן את ההשפעה של הסיכון הציטוגנטי (ריבוד לפי MRC-UK) ב-2,089 חולים עם AML עמיד (972 מטופלים) או AML חוזר (1,117 מטופלים) במהלך 2000-2017. בסך הכל, ל-154 חולים היה סיכון חיובי, ל-1283 היה סיכון בינוני ול-652 היה סיכון ציטוגנטי שלילי. המעקב החציוני היה 49 חודשים. בהשוואה לקבוצת הסיכון החיובית, חולים בסיכון בינוני ושלילי היו קשורים להישרדות ללא לוקמיה ול-OS גרועים יותר וכן לשכיחות גבוהה יותר של הישנות המחלה. בניתוח תת-קבוצתי של חולים בקבוצת הסיכון הבינונית עם Fms‐like tyrosine kinase 3‐internal tandem duplicationי(FLT3-ITD), הוא נותר גורם פרוגנוסטי חשוב, כשהוא קשור לתוצאים גרועים יותר. בניתוח חולים על פי עוצמת משטר ההתניה, לא נצפו הבדלים בתוצאי ההשתלה העיקריים.
לסיכום, בחולים המאובחנים כחולי AML עם מחלה פעילה, קריוטיפ הוא גורם פרוגנוסטי חשוב, המאפשר פיצול חולים לקבוצות סיכון שונות בהתאם לציטוגנטיקה שלהם לפני ההשתלה. באופן דומה, מוטציה של FLT3-ITD נותרה גם גורם פרוגנוסטי שלילי באוכלוסייה זו.
מקור:
Poiani M. et al. (2020) American Journal of Hematology. 96(1): published online