מטרת החוקרים הייתה להעריך את השפעת הזמן מרגע האבחון ועד לטיפול על התוצאים בלוקמיה מיאלואידית חריפה (acute myeloid leukemia - AML) שאובחנה לאחרונה ועברה טיפול מבוסס ונטוקלקס בשתי קבוצות שונות.
עוד בעניין דומה
ב-AML, התחלת טיפול מיידית היא הטיפול הסטנדרטי. עם זאת, דחיית טיפול אנטי-לוקמיה עשויה להתרחש על מנת להעריך מחלות נלוות או גורמי סיכון קדם-טיפוליים.
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Haematologica, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את השפעת הזמן מרגע האבחון ועד לטיפול על התוצאים ב-AML שאובחן לאחרונה ועבר טיפול מבוסס ונטוקלקס בשתי קבוצות שונות.
החוקרים ביצעו שימוש במסד הנתונים של Study Alliance Leukemia (SAL) ורשת הבריאות העולמית TriNetX. במחקר הוכללו 138 ו-717 חולים עם גיל ממוצע של 76 ו-72 שנים בהתאמה, שקיבלו טיפול קו ראשון מבוסס ונטוקלקס.
תוצאות המחקר הדגימו שבהשוואה בין מטופלים שהחלו טיפול מוקדם או מאוחר יותר מ-10 ימים לאחר האבחנה הראשונית, לא נצפה הבדל משמעותי בשרידות הכוללת חציונית - לא בקבוצת SAL (7.7 לעומת 9.6 חודשים; P=0.42) ולא בקבוצת TriNetX (7.5 לעומת 9.6 חודשים). 7.2 חודשים; P=0.41). באופן דומה, זיהומים חמורים, דימומים ואירועים תרומבואמבוליים נצפו באופן שווה בין טיפולים מוקדמים ומאוחרים יותר, הן בקבוצות החולים הכוללות והן בתת-קבוצות ספציפיות (גיל ≥75 שנים או לויקוציטים ≥20x109/L).
החוקרים הסיקו כי דחיית התחלת טיפול מבוסס ונטוקלקס ב-AML שאובחן לאחרונה עשויה להיות אופציה בטוחה עבור חולים נבחרים, בתנאי שיבוצע ניטור קליני צמוד.
מקור: