גם אחרי המגיפה העולמית, אנשים, ביניהם עובדים במערכות בריאות, נוטים להסתיר מחלה מידבקת כשהם נמצאים בקרבתם של אנשים אחרים. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת מישיגן ופורסם לאחרונה בכתב העת Psychological Science.
עוד בעניין דומה
בסדרת מחקרים שבהם השתתפו 4,110 מבוגרים, חולים ובריאים, הודו 75% מהם כי הסתירו מאחרים מחלה מידבקת לפחות פעם אחת או שהם עשויים לעשות כן בעתיד. משתתפים רבים דיווחו שהם טסו במטוסים, יצאו לדייטים ונטלו חלק באינטראקציות חברתיות אחרות בעודם חולים בסתר. גם יותר מ-61% עובדים במערכות בריאות שהשתתפו במחקר אמרו שהם הסתירו מחלה מידבקת. המאמר, שתורגם על ידי אדם הררי, פורסם בכתב העת אלכסון אתמול (ב').
"אנשים בריאים חזו שלא סביר שהם יסתירו מחלות שמתפשטות בקלות ויש להן תסמינים חמורים, אך בפועל אנשים חולים דיווחו על רמות גבוהות של הסתרה, ללא קשר למידת הנזק והסיכון שמחלתם היוותה לאחרים", אמר וילסון נ. מרל (Merrell), דוקטורנט ומחבר מוביל במחקר מאוניברסיטת מישיגן.
במחקר הראשון בהשתתפות עובדי מערכות בריאות וסטודנטים, מרל ועמיתיו גייסו 399 עובדי בריאות מאוניברסיטאות וכן 505 סטודנטים. המשתתפים דיווחו על מספר הימים שבהם הם הרגישו תסמינים של מחלה מידבקת, החל במרץ 2020, כשהחלה מגיפת הקורונה. לאחר מכן, הם דירגו את התדירות שבה הם הסתירו את התסמינים שלהם מפני אחרים, באו לקמפוס או לעבודה בלי לספר לאחרים שהם מרגישים חולים, או זייפו מבדקי סינון תסמינים מחייבים שהאוניברסיטה דרשה מכל מי שעשה שימוש במתקני הקמפוס.
יותר מ-70% מהמשתתפים דיווחו שהם הסתירו את התסמינים שלהם. רבים מהם אמרו שהם הסתירו את מחלתם כיוון שהיא עמדה בניגוד לתכניות החברתיות שלהם, בעוד שאחוז קטן מהמשתתפים הזכיר לחץ מצד מדיניות ממסדים (למשל, אי תשלום על היעדרות מהעבודה). רק חמישה משתתפים דיווחו כי הסתירו הידבקות בקורונה.
"בסופו של דבר, אנשים נוטים להגיב באורח שלילי לאנשים שחולים במחלה מידבקת, לתפוש אותם כפחות מושכים וגם להתרחק מהם", אמר מרל. "לכן, הגיוני שננקוט צעדים כדי להסתיר את מחלתנו במצבים חברתיים. הדבר מצביע על כך שפתרונות לבעיה של הסתרת חולי צריכים להסתמך על משהו מעבר לרצון הטוב של האדם הבודד".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
