מחקר נרחב שנערך באוניברסיטת אוקספורד הראה שחולי סרטן שחוסנו נגד קורונה היו בעלי שיעור גבוה משמעותית של בדיקות נוגדנים שליליות בהשוואה לאוכלוסיית ביקורת מחוסנת, דבר שהגדיל במידה ניכרת את הסיכויים להידבקות למרות החיסון, ואת הסיכויים לאשפוז שקשור לקורונה. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
עוד בעניין דומה
בקרב אנשים שקיבלו שתי מנות חיסון נגד קורונה, ל-4.68% מתוך 4,249 בדיקות שנערכו לחולי סרטן היו רמות נוגדנים בלתי ניתנות לזיהוי לעומת 0.13% מתוך 279,721 בדיקות לאוכלוסיית הביקורת. נראה כי חולים עם לוקמיה ולימפומה עם סרטן בשלב רביעי וחולים שמקבלים טיפול סיסטמי היו בסיכון הגבוה ביותר להציג תגובת נוגדנים נמוכה לחיסון.
ניתוח רב-משתני הראה שבדיקה שבה רמת הנוגדנים בלתי ניתנת לזיהוי הכפילה את הסיכויים להידבקות למרות החיסון והעלתה פי שישה את הסיכון לאשפוז הקשור לקורונה.
החוקרים ציינו שזהו המחקר הראשון שמוכיח שבדיקת נוגדנים נגד קורונה היא כלי יעיל לזיהוי אנשים עם סרטן שיש להם את רמות ההגנה הנמוכות ביותר מחיסונים, ותוצאותיו מראות שיש לשקול לאפשר לחולי סרטן גישה רחבה יותר לבדיקות נוגדנים. לשיטתם, יש לתת עדיפות למניעת הידבקות של חולי סרטן בקורונה כדי למזער את ההשפעה על טיפולי הסרטן ולשפר את איכות החיים של חולים אלה במהלך המגיפה המתמשכת.
החוקרים השתמשו בנתונים מסקר לאומי גדול לנוגדני קורונה אצל חולי סרטן. המטרה העיקרית של המחקר היתה לקבוע אם תגובת נוגדנים לחיסון נגד קורונה קשורה לנתונים הדמוגרפיים של המטופלים, לזמן שחלף מאז מתן זריקת הדחף ולתת סוג הסרטן.
הניתוח כלל 3,555 חולי סרטן וקבוצת ביקורת של 225,272 אנשים ללא סרטן. כולם קיבלו שתי מנות חיסון נגד קורונה, ואף אחד מהמשתתפים לא קיבל יותר משלוש מנות חיסון.
המחקר כלל 228,827 אנשים ו-298,479 בדיקות נוגדנים. הגיל החציוני היה בין 40 ל-49, וספירת בדיקות הנוגדנים הכוללת כללה 182,741 תוצאות עבור נשים ו-115,737 עבור גברים. אוכלוסיית המחקר כללה חולים ב-15 קטגוריות של סרטן.
בקרב חולי הסרטן, 2,313 מבדיקות הנוגדנים בוצעו לאחר מנת החיסון השנייה ו-1,936 לאחר המנה השלישית. בקבוצת הביקורת בוצעו 230,417 בדיקות נוגדנים לאחר מנת החיסון השנייה ו-63,813 לאחר מנת הדחף. נמצא שאנשים שקיבלו מנת דחף היו עם רמות נוגדנים גבוהות משמעותית.
ניתוח תת קבוצות הסרטן הראה שלמטופלים עם גידולים ממאירים המטולוגיים היה שיעור גבוה יותר של רמות נוגדנים בלתי ניתנים לזיהוי מאשר מטופלים עם גידולים מוצקים (19.23% לעומת 4.23%). אצל חולי לוקמיה ולימפומה היו השיעורים הגבוהים ביותר של רמות נוגדנים בלתי ניתנות לזיהוי.
לאנשים שדיווחו שהם מקבלים טיפול אנטי-סרטני מערכתי היו רמות נוגדנים נמוכות משמעותית לעומת חולים שלא קיבלו טיפול מערכתי (8,131.0 U/mL לעומת U/ml 15,443.0).
בקרב חולי סרטן, הידבקות בקורונה התרחשה אצל 13.57% מהאנשים עם רמת נוגדנים בלתי ניתנת לזיהוי בהשוואה ל-5.73% מהחולים עם רמת נוגדנים ניתנת לזיהוי.
מאמר מערכת שליווה את המחקר סיפק עשר עצות למערכות בריאות לתמיכה בחולים הפגיעים ביותר במהלך המגיפה, כולל: חינוך פסיכולוגי בסיסי; ייעוץ וגישה לחיסונים; בדיקות נוגדנים ומתן טיפול מונע; עידוד שימוש במסיכות; בדיקות קורונה ומתן טיפול מוקדם; הסברה על איכות האוויר בבית; חינוך למניעת הידבקות בבית; הערכה וטיפול בלונג-קוביד.
מאמר המערכת מסכם ואומר שהמחקר מספק ראיות משכנעות לכך שאנשים עם סרטן פגיעים יותר לקורונה, וממצאיו מצביעים על כך שחיסונים ובדיקות נוגדנים הם מרכיבי מפתח באסטרטגיה מקיפה להגנה על החולים האונקולוגים הפגיעים ביותר במהלך מגיפת הקורונה המתמשכת.