ידוע כי תסמונת קליטת השתל (engraftment syndrome) בזמן ההתאוששות מהשתלת מח עצם עצמית, עשויה לכלול חום, פריחה, בצקת ריאות או שלשולים. על פי רוב, ניתן לנהל את התסמונת בקלות באמצעות מתן של קורטיקו-סטרואידים, אך טיפול זה עלול להאריך את משך האשפוז.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את התועלת של טיפול עם סטרואידים למניעת ההיארעות ולהפחית את החומרה של תסמונת קליטת השתל לאחר השתלת מח עצם עצמית, בשתי עוקבות של חולים עם מיאלומה, סוגים שונים של לימפומה וסרטן אשכים/ ממאירות של תאי נבט. עוקבה A (82 חולים) לא קיבלה טיפול מניעתי עם סטרואידים, בעוד כי עוקבה B (60 חולים) קיבלה טיפול עם דקסמתזון דרך הפה במינון 4 מ"ג, בימים 9-13 לאחר ההשתלה.
החוקרים מצאו כי טיפול מניעתי עם סטרואידים הפחית באופן משמעותי את ההיארעות של תסמונת קליטת השתל (6 מתוך 60 חולים (10%) לעומת 33 מתוך 82 חולים (40%, p <0.001). כמו כן, נמצא כי משך האשפוז היה ארוך יותר בחולים עם התסמונת, בהשוואה לחולים ללא התסמונת, בשתי העוקבות (p=0.007 בעוקבה A ו-p=0.011 בעוקבה B), אך לא היה שונה באופן מובהק בין שתי הקבוצות. לבסוף, נמצא כי בעוקבה A שיעור ההישרדות לאחר שנתיים היה נמוך יותר בחולים ללא תסמונת קליטת השתל לעומת חולים עם התסמונת (p=0.067), אך לא ניתן להסיק מכך מסקנות חד משמעיות.
החוקרים הגיעו למסקנה כי טיפול מניעתי עם סטרואידים בימים 9-13 לאחר השתלת מח עצם עצמית, מפחית באופן מובהק את הסיכון לפתח את תסמונת קליטת השתל ומקצר את משך האשפוז.
מקור:
Betticher, C. et al. Hematological Oncology 2021; 39(1); 97-104. https://doi.org/10.1002/hon.2813