שימוש בקורטיקוסטרואידים מונע את תסמונת ההשתלה בחולים אחרי השתלת מח עצם עצמית

ידוע כי תסמונת ההשתלה (ES – Engraftment syndrome), המתרחשת כתוצאה מהשתלת מח עצם עצמית בזמן התאוששות הנויטרופילים, עשויה לכלול חום, פריחה, בצקת ריאות או שלשולים. בדרך כלל, ניתן לנהל תסמונת זו בקלות בעזרת מתן של קורטיקוסטרואידים, אך טיפול שכזה עשוי להאריך את משך האשפוז.

החוקרים בדקו את התועלת של שימוש בקורטיקוסטרואידים בשתי עוקבות של חולים עם מיאלומה, סוגים שונים של לימפומה וסרטן אשכים או גידולים של תאי נבט, במניעה של תסמונת ההשתלה והפחתת החומרה שלה, לאחר השתלת מח עצם עצמית. בעוקבה A החוקרים לא נתנו לחולים טיפול מונע עם קורטיקוסטרואידים (82 חולים), בעוד כי בעוקבה B החולים קיבלו טיפול עם 4 מ"ג דקסמתזון דרך הפה מדי יום, ביום ה-9 לאחר ההשתלה ועד היום ה-13.

החוקרים מצאו כי טיפול מונע עם קורטיקוסטרואידים הפחית באופן מובהק את שיעור ההיארעות של תסמונת ההשתלה (6 מתוך 60 חולים - 10% לעומת 33 מתוך 82 חולים – 40%,p <0.001). כמו כן, נמצא כי משך האשפוז היה ארוך יותר בחולים עם תסמונת השתלה, בהשוואה לחולים ללא התסמונת, בשתי העוקבות (בעוקבה Aי- p = 0.007 ובעוקבה Bי- p = 0.011), אך לא היה שונה באופן מובהק בין עוקבות A ו-B. לבסוף, החוקרים דיווחו כי בעוקבה A, שיעור ההישרדות הכולל במשך שנתיים היה נמוך יותר בחולים ללא תסמונת ההשתלה, בהשוואה לחולים עם התסמונת (p = 0.067), אך המסקנות עדיין לא חד משמעיות.

החוקרים הגיעו למסקנה כי טיפול מונע עם קורטיקוסטרואידים מהיום ה-9 ועד היום ה-13 לאחר השתלת מח עצם עצמית, מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לתסמונת ההשתלה ומקצרת את משך האשפוז.

מקור: 

Betticher, C. et al. Hematological Oncology 2020; 39(1); 97-104. https://doi.org/10.1002/hon.2813