זיהומים פטרייתיים פולשניים (IFI – invasive fungal infections) מהווים סיבה משמעותית לתחלואה ותמותה בקרב מטופלים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML – acute myeloid leukemia) ותסמונות מיאלודיספלסטיות (MDS – myelodysplastic syndromes). מכיוון שאוכלוסיית המטופלים המקבלים טיפול עם תרופות היפו-מתילציה (HMA – hypomethylating agents) היא מגוונת מאוד, קשה לקלינאים להעריך בצורה מדויקת את הסיכון של כל מטופל לזיהום. המידע הקיים בספרות בנוגע להיארעות של IFI לאחר טיפול עם HMA מוגבל למספר מחקרים בלבד שבדקו טיפול עם Azacitidine.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר המרכזית של המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי הייתה לקבוע מה היא ההיארעות של IFI בקרב מטופלים עם AML או MDS שמקבלים טיפול עם HMA במרכז רפואי גדול לטיפול בסרטן בארה"ב. המטרות המשניות במחקר כללו השוואה של היארעות IFI בקרב תתי קבוצות על מנת לזהות גורמי סיכון פוטנציאליים ל-IFI.
במחקר השתתפו 203 מטופלים עם AML, MDS בסיכון בינוני עד גבוה מאוד או עם לוקמיה מיאלומונוציטית כרונית שטופלו עם HMA לפחות במשך שני מחזורי טיפול. החוקרים מצאו כי ההיארעות של IFI, שהוגדרה לפי קריטריון של ה-European Organization for Research and Treatment of Cancer / Invasive Fungal Infections Cooperative Group, הייתה 9.6%, כאשר 30 אירועי IFI אובחנו לאחר טיפול עם HMA (שלושה מוכחים, ארבעה סבירים ו-13 אפשריים). מתוך המקרים המוכחים של IFI, החוקרים זיהו את העובשים Scedosporium ו-Fusarium spp. כמו כן, נמצא כי 11 מטופלים מתוך אלה שפיתחו IFI היו נויטרופנים בזמן שהחלו טיפול עם HMA וכי מרבית הזיהומים (17/20) התרחשו במהלך ארבעת מחזורי הטיפול הראשונים.
החוקרים סברו שבעקבות ההיארעות של IFI, ייתכן כי כדאי לשקול טיפול מניעתי לעובשים בקרב מטופלים עם נויטרופניה בתחילת הטיפול.
מקור:
Kim, G.Y. et al. (2020) American Journal of Hematology 95,7.