מלנומה

לא נמצא יתרון לכריתה מלאה של בלוטות הלימפה בקרב מטופלים עם מלנומה

החוקרים הציגו את התוצאות הסופיות, לאחר תקופת מעקב עם חציון של 72 חודשים, ממחקר שהשווה בין כריתה מלאה של בלוטות הלימפה לבין מעקב בלבד, בקרב מטופלים עם מלנומה ובלוטת זקיף חיובית, מבחינת תוצאי הישרדות שונים

מראה מיקרוסקופי של בלוטת לימפה (אילוסטרציה)
מראה מיקרוסקופי של בלוטת לימפה (אילוסטרציה)

החוקרים דיווחו בעבר על תוצאות ממחקר שלב 3 ,שנמשך שלוש שנים, בשם German Dermatologic Cooperative Oncology Groupי(DeCOGי; ClinicalTrials.gov identifier: NCT02434107). אותו מחקר השווה את ההישרדות ללא התפתחות גרורות מרוחקות (DMFS –יDistant metastasis-free survival), ההישרדות ללא חזרת מחלה (RFS – Recurrence-free survival) ואת ההישרדות הכוללת (OS –יOverall survival) בקרב מטופלים עם ביופסיה חיובית מבלוטת זקיף שחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: כריתה מלאה של בלוטות הלימפה (CLND – Complete lymph node dissection) או מעקב. במאמר הנוכחי, החוקרים מציגים את התוצאות הסופיות מהמחקר לאחר חציון של 72 חודשי מעקב.

מדובר במחקר אקראי רב מרכזי שלב 3 אשר כלל מטופלים עם מלנומה עורית באזור הגו או הגפיים שחולקו לשתי קבוצות באופן אקראי (ביחס 1:1), קבוצה שעברה CLND וקבוצה שהייתה תחת מעקב בלבד. נקודת הסיום המרכזית שנבדקה הייתה ה-DMFS, ונקודות הסיום המשניות היו RFS,יOS וחזרת מחלה בבלוטות לימפה מנקזות אזוריות. אנליזת תוצאות המחקר הייתה על פי כוונה לטפל (Intention to treat). כמו כן, מידע בנוגע למחלה ולהישרדות נאסף אחת לרבעון.

החוקרים בדקו 5,547 מטופלים, בין ינואר 2006 לדצמבר 2014, כאשר מתוכם זוהו 1,256 מטופלים עם גרורה בבלוטת זקיף (SLNי– Sentinel lymph node). מתוך אותם מטופלים, 483 (39%) נכללו במחקר: 241 היו בזרוע המעקב ו-242 בזרוע של ה-CLND. באנליזה הסופית, החוקרים הצליחו להגיע לתקופת מעקב עם חציון של 72 חודשים (טווח בין רבעוני: 67-77 חודשים).

תוצאות המחקר הדגימו כי לא היה הבדל מובהק, הקשור לטיפול, בין זרוע המעקב לזרוע ה-CLND, במעקב של 5 שנים, מבחינת ה-DMFSי(67.6% בהשוואה ל-64.9%, בהתאמה; יחס הסיכונים: 1.08 ; P=0.87). כמו כן, לא נמצאו הבדלים גם מבחינת ה-RFS וה-OS במשך 5 שנים (יחס הסיכונים: 1.01 ו-0.99, בהתאמה). עוד נמצא, כי תופעות לוואי בדרגות 3 ו-4 התרחשו אצל 32 מטופלים (13%) בזרוע ה-CLND, כאשר הנפוצות ביותר היו לימפאדמה (n=20) וריפוי פצעים איטי (n=5), ולא דווחו תופעות לוואי חמורות.

התוצאות הסופיות ממחקר ה-German Dermatologic Cooperative Oncology Group, עם חציון של 72 חודשי מעקב, הראו שיעור גבוה יותר של אירועים, אך עם HRsי(Hazard ratios – יחסי סיכונים) דומים לאלה שדווחו באנליזה לאחר מעקב שנמשך 3 שנים. החוקרים הסיקו כי תוצאות המחקר מאשרות כי ביצוע מיידי של CLND בקרב מטופלים עם SLN חיובי, אינו עדיף על מעקב בלבד מבחינת DMFS,יRFS או OS. על כן, תוצאות המחקר תומכות בהיעדר ההמלצה לביצוע CLND בקרב מטופלים עם גרורות ב-SLN.

מקור: 

Leiter, U. et al. (2019) Journal of Clinical Oncology 37,2.

נושאים קשורים:  מלנומה,  גרורות,  בלוטת זקיף,  כריתת בלוטות לימפה מלאה,  הישרדות,  מעקב,  מחקרים
תגובות